העידן המודרני בו אנו חיים מתקדם בצעדי ענק. כדי לדעת מה קורה בסין לא חובה להגיע לשם. כדי לשמוע מוסיקה גרוזינית די להיכנס חיו טיוב או למסעדה באשדוד. כדי לשמור על קשר אפשרי להשתמש בכל אמצעי תקשורת מיידית אבל עדי להרגיש ולהריח את האדמה והצמחים צריך להיות קרוב, להריח, לגעת, לשתול, לגזום, לעדור, לנכש ולזבל.

נולדנו עם חושים רבים בהם אנו משתמשים בכל יום.

היום נכנסה אימא צעירה למשתלה ואמרה שהבת שלה מגדלת עגבניות שרי במרפסת. כמה שמחתי. חשבתי לעצמי שבנה הילדה עדיין ילדה והיא יודעת להרגיש את האדמה ולהבין את האושר שבגידול. עדיין לא הצטרפה למועדון האינטרנט.

הבנתי מהאימא שהם גרים בבניין אבל יש להם מרפסת. כמה יפה. מרפסת עם שתילים קטנים וגדולים, שתילים ירוקים וצבעוניים, שתילי ירקות או תבלינים,  עדניות בצבעים ובגדלים שונים, פרחי גרניום ואמנון ותמר הנראים למרחוק לכל עובר ושב הצעיף מבט על המרפסת ונהנה מכל רגע, שוכח לרגע שזה עידן מודרני בו כדי לגדל עגבנייה צריך עציץ ומרפסת. עידן הגינות והשדות הירוקים כמו בעבר כמעט ולא קיים.

בסרטים רואים ונזכרים בימים עברו בהם יכולנו לרוץ בשדה החופשי, לשתול בגינה הציבורית בצלים ותבלינים או גרעין אבוקדו. לאן נעלמה אותה ילדות?

סדנאות במשתלות דרך בתי הספר לילדים וטיולים בטבע מחזירים במעט את החיבור לטבע והשורשים. הילדה המגדלת  את שתיליה בנו ידיה וצופה בפרחים המתפתחים ועוקבת אחרי השתנות עגבניית השרי במרפסת ביתה יודעת את טעם וריח האדמה. כמה נכון נוהגת האם המאפשרת לה ללכלך את הידיים, לפזר אדמה על המרפסת ולהכיר את העגבנייה עוד לפני שהגיעה לצלחת הסלט.

והנה מרפסת ועוד מרפסת ברחבי ירושלים מקושטת בעדניות עם פרחים מעניינים ויפים המבקשים טיפה של יחס, אהבה, מים, תשומת לב וקצת צל להרחיב את הלב של העוברים והשבים ושל דיירי הבית המחדשים מידי פעם גם את הצמחים בעדניות על פי עונות השנה ומדברים לכל צמח בשפתו ועל פי עונות, כמו ילד הגדל או אט לחייו המעניינים….

כל הזכויות שמורות ל

סימה אופיר מור

צמחי בית אונליין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *